אדמה בטרריום

איזו אדמה מתאימה לטרריום וכיצד להרכיבה

אדמה בטרריום

איזו אדמה מתאימה לטרריום וכיצד להרכיבה

הקדמה וסייג חשוב

אחד הטרריומים הראשונים שהכנתי היה עם מצע שתילה רגיל שקניתי במשתלה והוא שורד מאז (תמונה 1). חשוב לי לסייג ולומר שהפעולות שעליהן אני ממליץ לוקטו ממקורות מדעיים וחלקם מניסיון. אני רוצה להאמין שיחד הם תורמים לבריאות הצמחים והטרריום בכללותו.

אין אלו פעולות הכרחיות!

בסופו של יום צמחים מצליחים לשרוד מעולה גם בתנאים קיצוניים ללא התערבות חיצונית כבר מאות מיליוני שנים. פעולות אלו רק משפרות את סיכויי ההצלחה של הטרריום. אחרי נסיונות רבים בבנייה של טרריומים בתצורות שונות למדתי כי ישנם מספר גורמים שתורמים משמעותית להישרדות הטרריום. ברשת ובספרות ישנם דגשים שונים - הרכב האדמה, סוג המים, סוג הצמחים, שימוש בפחם פעיל, שילוב חרקים המפרקים חומר רקוב, תאורה נכונה ועוד. מכל אלה - החשוב מכולם בעיני הוא האדמה, שקשה להפריז בחשיבותה. 

טרריום וכלב

תמונה 1

אדמה

היות ואנחנו יוצרים אקוסיסטם עצמאי ומבודד, ישנה חשיבות מכרעת שניתן לו נקודת פתיחה מיטבית על מנת שלא נצטרך להתערב בהמשך הדרך. אני מצאתי שעוזר לחשוב על האדמה כמערכת אקולוגית נפרדת מהצמחים. המערכת הזו מורכבת ממיליוני מיקרואורגניזמים שאין אנו מסוגלים לראות ללא אמצעי הגדלה. 

הרימו חופן של אדמה מהקרקע - יש שם יותר אורגניזמים מבני אדם בכדור הארץ!

האדמה עצמה היא אקוסיסטם בה מתקיימים יחסי גומלים מורכבים בין אורגניזמים שאנחנו לא רואים - מהקטנים ביותר (בקטריות) לגדולים (פרוטוזואה ונמטודות). כחלק מיחסים אלו - בקטריות אוכלות בקטריות אחרות שנאכלות על ידי אורגניזמים אחרים. תוצר לוואי מעניין של חלק מתהליכים אלו הוא שחרורם של חומרים שונים לאדמה (חנקן, אשלגן, זרחן ועוד). חומרים אלו הופכים להיות זמינים עבור שורשיהם של צמחים השתולים באדמה. חשוב לדעת כי חומרי ההזנה לצמחים כבר נמצאים בכמויות גדולות ומספיקות באדמה אך לא בתצורה כימית שהצמח יכול לצרוך אותם.

הבקטריות הן אלן שהופכות את החומרים הללו לזמינים עבור הצמחים. 


בצמחי הבית ואף בחקלאות מתאפשר לנו כמגדלים להוסיף לפי רצוננו את החומרים שאנו רואים לנכון להוסיף לתזונת הצמח. בהתחשב בעובדה שבטרריום הרעיון הוא ליצור מערכת עצמאית - אנו רוצים שהאדמה בטרריום תתקיים ללא התערבות חיצונית לאורך השנים. אנו איננו רוצים להרגיל את הצמחים לקבל את ההזנה ממקור חיצוני אלא ליצור מצב בו האדמה מקיימת אותם באופן עצמאי.

כלומר, מטרתנו היא יצירת יחסי גומלין ברי קיימא בין שלל האורגניזמים שאנו שמים בטרריום - מהבקטריה הקטנה ביותר ועד לצמחים שאנו רואים במו עיננו. 

לפיכך, חשוב להשתמש באדמה שכבר מתקיים בה אקוסיסטם של מיקרו-אורגניזמים. אדמה כזו היא לא אדמה שניתן לקנות אלא ללקט (בכמות קטנה) מאדמה לא מעובדת בה מתקיימת צמחייה משגשגת. בגינה שלנו/גינה ציבורית/בטבע. 

בקטריות מתרבות בתהליך הקרוי פליגה (העתקה עצמית ללא הזדווגות) ולכן אין צורך בכמות גדולים של אדמה, חופן יספיק לצרכים שלנו. ערבוב  חופן זה עם מצע גידול אחר והמתנה יאפשר לבקטריות לאכלס את שאר האדמה שלנו בזמן קצר. 

אם כך מדוע אנו לא משתמשים רק באדמה מהגינה או מהטבע? 

הסיבה לכך היא שמאפייני האדמה בטבע אינם אידיאלים לתנאי טרריום. מלבד הרכב הבקטריות הבריא והעצמאי (מיקורביום בשמו המדעי) חשוב גם שהאדמה תישאר מאווררת לאורך השנים ולא תידחס עם הזמן. אדמה דחוסה מעלה את הסיכוי לריקבון שורשים בטרריום - מה שעלול להוביל למותו בסופו של דבר. 

לשם כך חשוב להשתמש בתערובת עם שברי קליפות קוקוס (ישנן חלפותח נוספות) ששומרים את מצע הגידול מאוורר. ברב המקרים שברי קליפות קוקוס יגיעו בצורת קובייה דחוסה. על מנת להשתמש בהן יש להשרות אותן במים ולתת ללבנה הדחוסה להתפרק לחתיכות קטנות אותן נכניס לתערובת הראשית. 

רשימת מרכיבים מלאה

50% אדמה קנויה (מצע גידול עם דישון בשחרור איטי)
20% קומפוסט (חומר אורגני)
20% שברי קליפות קוקוס (מצע שברי קליפות קוקוס)
10% אדמה ממקור חיצוני (מיקרוביום) 

* האחוזים הם בקירוב, ניתן לסטות מהם ללא בעיה
* מומלץ להוסיף לאדמה חרקים העוזרים בפירוק חומר רקוב - ספרינגטיילז (קפזנבאים) ואיזופודים שונים (אורי כדורי).

עבודות
עוד על טרריום